אחוזת הכתר בורנשטדט
 | |||||
| איור של אחוזת הכתר בורנשטדט, סביב 1860 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג |
מבשלה  | ||||
| מיקום |
פוטסדאם | ||||
| מדינה |
גרמניה | ||||
| קואורדינטות | 52°24′31″N 13°01′51″E / 52.4085°N 13.0309°E | ||||
  | |||||
אחוזת הכתר בורנשטדט (בגרמנית: Krongut Bornstedt) היא נחלה לשעבר של משפחת המלוכה הפרוסית בבורנשטדט בצפון פוטסדאם, בירת מדינת ברנדנבורג בגרמניה, והיא חלק מהמכלול התרבותי "הארמונות והגנים בפוטסדאם-ברלין" שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1990, והורחב בשנים 1992 ו-1999. האחוזה שוכנת על "אגם בורנשטדט" (Bornstedter See), כ-400 מטרים בלבד מארמון סנסוסי.
האחוזה הייתה מקום מושבה לשעבר של ויקטוריה, הנסיכה המלכותית ושוחזרה לחלוטין כאחוזה מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 ונפתחה לציבור בשנת 2002. הנכס לשעבר של שושלת הוהנצולרן משתרע על שטח של 18,000 מטרים רבועים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1664 רכש פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג את אחוזת בורנשטדט. במקום הוקמה מבשלת בירה ומזקקה שפעלו עד לתקופת שלטונו של פרידריך וילהלם הראשון. גן הכשותנית שהוקם בשנת 1727 ננטש כעבור 100 שנים על פי תוכניות הייפוי של פטר יוזף לנה. האחוזה, שהוכפפה מאז למשרד פוטסדאם, נרכשה מחדש על ידי פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה בשנת 1841 ונבנתה מחדש בסגנון איטלקי בשנים 1846–1848 לאחר שרפה. הטיוטות למכלול הבניינים נערכו על ידי האדריכל יוהאן היינריך הברלין (Johann Heinrich Haeberlin) על פי המפרט של המלך. משנת 1867 היא הפכה למשכנם של בני הזוג נסיך הכתר פרידריך וילהלם וויקטוריה. גנן החצר אמיל זלו (Emil Sello) עיצב מחדש את הגן על פי המודל האנגלי בשנת 1875. לאחר שיפוצים שונים, התגוררה באחוזה משנת 1901 הנסיכה פאודורה (Feodora), אחותה של הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה. האחוזה ניתנה לה לכל החיים. בשנים שלאחר מכן התפתחה בורנשטדט לחצר אמנים עם סופרים, חוגים ספרותיים וציירים. הנסיכה מצאה את המוטיבים לציוריה האימפרסיוניסטים בסביבת אחוזת הכתר.
בשנת 1878 התרחש המיזוג עם אחוזת הכתר גאלין (Krongut Gallin) ואחוזת הכתר החדשה קיבלה את השם "אחוזת הכתר בורנשטדט-גאלין". בשנת 1928 חולק אזור בורנשטדט-גאלין מחדש.
הסופר אויגן דיזל (Eugen Diesel), בנו של רודולף דיזל, התגורר באחוזה בין השנים 1925 עד 1939.
מכלול המבנים שעוצבו מחדש והפכו לבניינים מודרניים עד שנות השמונים של המאה ה-20 פורק ושוחזר משנת 1999. ב-1 ביוני 2002 נפתחה אחוזת הכתר מחדש. בנובמבר 2004 ביקרה המלכה הבריטית באחוזת הכתר.[1]
שימוש מודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכלול כולו בריבקשטראסה (Ribbeckstrasse) 6-7 הושכר לקמעונאים ומסעדנים לאחר השיפוץ. בבנייני החווה לשעבר נפתחו מסעדה ומבשלת בירה, המאפייה המלכותית ומוזיאון דמויות הפיוטר. אומנים מברנדנבורג הפעילו כאן חנויות מכירה למוצריהם.[2] במהלך עונת האדוונט הפכה אחוזת הכתר למוסד שמבקרים בו רבים, ואירועים ותערוכות שונות התקיימו בה במהלך השנה. לדוגמה, הדגמים המוקטנים של פסלי הדובים המאוחדים, המכונים The Minis, הוצגו פעמיים בשנת 2005.
בתחילת העשור השני של המאה ה-21, פחתה האטרקטיביות של השגשוג של הפתיחה ומספר המבקרים ירד, כך שהסוחרים סגרו את החנויות. בעלי המלאכה והדיירים ציינו גם מחלוקות עם ההנהלה כגורם.[3] בשנת 2008, פתח איש ההסעדה הברלינאי יוזף לגנר את המתקן, ובשנת 2015 הוצע למכירה "מכלול הבניינים ההיסטורי בפארק ארמון סנסוסי".[4][5]
לאחר התחלה חדשה באמצע העשור השני של המאה ה-21, פועלים באחוזה בית החרושת ברנדנבורג, מאפיית החצר המלכותית, חנות האחוזה ומעדניות, כשחנות האחוזה מציעה שטחי מסחר לאומנים מפוטסדאם. חדרי אירועים זמינים לאירועים פרטיים ובבית האחוזה קיים סניף משרד הרישום של פוטסדאם. בסוף שנות העשור מתקיימים אירועים בחצר לאורך כל השנה: קונצרטים, אירועים, שווקים, מסיבת סילבסטר, חג הפסחא, שוקי חג השבועות, פסטיבל ציידים, שוק אדוונט ואפילו אירועי ספורט כמו מרתון הארמונות, שמתחיל ומסתיים באחוזת הכתר בורנשטדט.[6]
על פי התוכנית של לנה למדשאה בין בית האחוזה לאגם, נוצר תחת ויקטוריה גן ורדים. לאחר השחזור הוקם גן הוורדים ונשתל בממדים הישנים, בולטים בו הוורדים מזן השלגייה הלבנים והגבוהים, בנוסף ורדים בגוון לבן שמנת מזן "לה פאלומה 85" והוורדים הגבוהים מהזן "הפיה הוורודה" (Pink Fairy).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
